נטלי

נטלי הייתה זאת שלימדה אותי לאהוב ורדים. במיוחד את הורדים הלבנים. נטלי הייתה זו אשר לימדה אותי לאהוב, במיוחד לאהוב אותה. הורדתי מספר עלים יבשים ממשטח השיש ונשפתי על החריטה. גרגרי אבק גסים התגלגלו אל שולי הקבר. "נטלי 1970 - 2000 אישה ואם אוהבת", ליטפתי את האותיות החרוטות על גבי האבן הבהירה, כמעט כעור השיש של נטלי.

את נטלי הכרתי לגמרי במקרה. נפגשנו באחד מחדרי הצ'ט המפוזרים ברחבי האינטרנט. למעשה, נטלי הייתה זו שפנתה אלי ראשונה. לאחר שיחה קצרה עמה, הבנתי שיש לי עסק עם בחורה אינטליגנטית ומעניינת, מה שנסך באדישותי עניין וסקרנות. המטרתי עליה שאלות אין-ספור; על אדוניה, על מקום עבודתה, על חברותיה ועל חבריה. למרות שנטלי השיבה על שאלותיי ברצון, תשובותיה גרמו לתחושה מלאכותית משהו וזאת בגלל שנראו כמוכנות מראש, או לחילופין, משומשות משכבר הימים. אך כאשר נגעתי בימי ילדותה, היא נסוגה.

"זה משהו שאני מעדיפה לא לדבר עליו," רשמה.

לא לחצתי. באותו המפגש הראשוני לא הרגשתי שיש לי הזכות לעשות זאת וגם הקיצוניות שבתשובתה זו סימנה לי שאולי בדברים אלו עדיף כי לא אגע. אחרי שלוש שעות של שיחה נפרדנו מבלי לתאם מפגש נוסף. בתחילה חשתי כי מיצינו זה את זו, אך בחלוף כשבוע חזרתי להרהר באלמונית המסתורית, בעלת אייקון בצורת ורד הלבן. הקרבה שנוצרה בינינו במהירות כה רבה והפתיחות, גרמו לי להאמין או לא להאמין, בהתאם למצב הרוח, שאולי דווקא היא זו שתכניס עניין אל חיי.

מזה שנה לא הייתה ברשותי שפחה. הנשים, אותן פגשתי בצ'טים או במפגשים של המועדון, היו עסוקות מדי ב"לשחק אותה" שפחות ולכן איבדו את הטוהר האמיתי של הנתינה והלקיחה. גם אם נפגשתי עם אחת או שתיים מהן, לא צלח בידי להאריך את מערכת היחסים שלנו מעבר למפגשים מספר. הן דרשו כמעט בכוח את הקולר, קראו לי "אדוני" כבר בשיחה השניה או השלישית ויכולתן להיפתח שאפה לאפס. מגבילות אותי לפתיחות של חלק מעולמן, אותו החלק המזערי שחלקו עמי, הן הותירו אחריהן שובל נטול זיכרונות שלווה בטעם מר. אמת היא שמבחוץ הצטיירתי כטרחן בררן, לעומתן האומללות אשר לא עלה בידיהן לספק את רצונותיי, אך רק אנחנו ידענו מה קורה בפנים. ובפנים לא קרה דבר. לא עלה בידן להרוויח את מרותי בכריעה על ברכיהן או בליקוק כפות רגליי, גם לא בכוס מגולח למשעי, שכל אלו כמובן הוסיפו במיטה, אך לא הותירו דבר למחרת בבוקר. היה משהו חסר בעיניהן. אותו משהו שחשתי במלותיה של נטלי במהלך אותה השיחה הארוכה בצ'ט.

פתחתי במסע חיפושים ומארבים בצ'ט בו נפגשנו. השתדלתי להציץ בו בכל הזדמנות שהייתה לי. לאחר כשבוע ימים, אימצתי מנהג לצאת מעבודה להפסקות צוהריים ממושכות באינטרנט קפה. לוגם את הנוזל המהביל אל קרבי, הייתי נשען לאחור ומביט אל המסך. עניתי לכל השיחות הפרטיות שנקשו בדלתותיי בתקווה שאחת מהן מגיעה מנטלי שהחליפה את הכינוי, השתדלתי לבלוט בשיחות שהתנהלו באולם הכללי, בתקווה שנטלי מתחבאת או מתבודדת, אך ניסיונותיי לא נשאו פרי. עם הזמן ההידלקות פחתה ואחרי חודש פסקתי לתור אחריה.

הבא

Pathology

ורד לבן / פרק ראשון

נטלי

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

פרטים עלי

קוראים

ארכיון

קטגוריות

רשומות פופולריות

שכנים טובים

תגובות אחרונות באתר

ורד לבן / פרק ראשון

נטלי

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Subscribe By E-mail

פרטים עלי

קוראים

ארכיון

קטגוריות

רשומות פופולריות

שכנים טובים

תגובות אחרונות באתר